דרושה קומה שנייה |עמיחי גורדין

משנת הרב קוק זוכה לפירוש ידידותי ללומדים. אך תורתו של הרב תהיה שלמה רק כשיעלו כלפיה גם קושיות וספקות 

מוסר אביך

הרב אברהם יצחק הכהן קוק

מבואר בידי חגי לונדין

ידיעות ספרים 
ודברי שיר, תשע"ה

תלמידי ישיבת חברון הרימו גבה לנוכח התלמיד החדש בישיבה. יהודה קליין (הידוע יותר בשמו המעוברת, הרב יהודה עמיטל), פליט מהמחנות, שמרבית משפחתו נרצחה על ידי הנאצים ימ"ש, הצטרף לישיבה. "מה הביא אותך לישיבה? איך נשארת בן ישיבה?", נשאל בפליאה. "ספר קטן היה עמי במחנה של הגרמנים, מכתבי הרב קוק, ובו עיינתי מדי פעם. האור שבספר החזיק אותי כבן ישיבה עד היום הזה". סיפר הפליט, ויהי לפלא.

"בן שבע עשרה הייתי כשנכנסו הנאצים להונגריה. נקראתי למחנה עבודה. כשנפרדתי מהוריי ידענו היטב מה קרה לאחינו בפולין, ידענו גם ידענו שיותר כנראה לא נתראה. לקחתי בשק כמה ספרים קטנים. תורה, נ"ך ומשניות. וחשבתי שיהיה צורך בעוד משהו שיחזיק אותי במוראל הדרוש בימים קשים, ולכן לקחתי גם את 'משנת הרב'. קיבלתי מחוברת זו עידוד וחיזוק. הרעיונות והדברים השפיעו עליי כל כך עד שלהם ייחסתי את העמידה האיתנה במחנה העבודה שלא להיגעל במאכלות אסורות גם כשהדבר היה כרוך ברעבון גדול".

גשר לשנות האלפיים

תורתו הגדולה של הראי"ה קוק האירה כבר את פני המזרח. תורה גדולה, מקורית ורחבה השאיר לנו הרב קוק. תורה גדולה ורחבה, אבל גם חתומה ונעולה. השפה הקשה של הרב, המשפטים הארוכים, המפותלים והמסורבלים שמתחילים בנקודה אחת ועוברים לאחרת ומשם לחברתה ומחברתה לחברת חברתה ומשם הם חגים עוד סיבוב הגותי אחד לפני שהם חוזרים למקומם, קשים מאוד להבנה.

גם בדורות הקודמים הייתה קשה שפתו של הרב. אולם בדור שלנו, שהתרגל למסרים קצרים וקליטים (ולרוב גם נבובים), שהתרגל לא לעמול ולעבוד קשה כדי לפענח טקסטים, בדור שגם גמרא ומשנה כבר לא לומדים בלי הקביים של שוטנשטיין, שטיינזלץ וקהתי, בדור שלנו, הספרים החשובים של הרב רחוקים וקשים עד מאוד להשגה.

חסד גדול עשה עמנו הרב חגי לונדין, שעמל כבר תקופה ארוכה להנגיש את ספרי הרב קוק. בספר הראשון שיצא זה עכשיו מקלף עבורנו הרב לונדין את הקליפות ומגיש לנו את דברי הרב קוק פלחים פלחים. את המשפטים הארוכים של הרב לא ניתן ולא רצוי כמובן לפרק, אבל בעזרת אמצעים גרפיים (עימוד ידידותי ומנוקד) ובעזרת דברי הסבר קצרים ופשוטים בונה הרב לונדין גשר בין הרב מבויסק לבין ילדי שנות האלפיים.

כך למשל, שימו לב להבדל בין המשפט שכתב הרב קוק: "נאמר כי בהכרח כל ענין חיים הוא רצון והכרה, ויתעלו הדברים משפל ערך עד רום מעלה של חיי נשמת חיים השלמה שיהא עצם האדם…", לבין הביאור: "מהות החיים היא שילוב של בחירה חופשית ואינסטינקט. מדרגת החיים וערכם משתנה בין הברואים, כאשר הבריות השפלות, חייהם אינסטינקטיביים יותר, והמדרגה הגבוהה ביותר היא נשמת החיים של האדם בעל הבחירה…".

נכון הוא שגם המשפט בנוסחו המבואר לא היה גורר מאות שיתופים אם היה מתפרסם כפוסט בפייסבוק. נכון הוא שהנושאים שהרב קוק מדבר עליהם דורשים תשומת לב, וכך הדברים גם אחרי כתיבת הביאור. עם זאת למי שמוכן להתיישב בנחת כדי להבין את דברי הרב קוק, הביאור הוא ידידותי, מובן ומזמין.

 שונה מדור החלוצים

ובצד דברי השבח שלהם זכה הספר כדת וכדין, ובלי להמעיט בחשיבות המפעל הגדול של הרב לונדין, שהספר על "מוסר אביך" הינו הסנונית הראשונה שלו, חסרה לי עדיין הקומה השנייה.

הביאורים של הרב לונדין בונים עבורנו את הקומה הראשונה. קומה המאפשרת לנו להבין בצורה בהירה את דברי הראי"ה. אבל מה עם הקומה השנייה? לא מספיק להבין את דברי הרב קוק. כדי שתורתו תופנם בצורה מדויקת ונכונה צריך גם לדון בדבריו. לדון, להקשות, לתמוה, להביא דעות חולקות ולנסות ולהסביר. רק כך נבין לעומק ובצורה אמיתית את דבריו.

זאת הייתה צורת הלימוד של עם ישראל מאז ומעולם. כך נהגו התנאים והאמוראים וכך נהגו בעלי התוספות בצרפת. כך נהגו הרמב"ן והרשב"א בספרד, וכך נהגו נושאי הכלים של הרמב"ם שהעריצו והעריכו את הנשר הגדול. בלי דיון פתוח לא ניתן להטמיע תורה.

אנחנו רגילים לחשוב שאנחנו נוהגים כבוד ברב קוק כשאיננו מקשים עליו ואיננו מטילים ספק בטענות שלו. האמת, למרבה הצער, דווקא הפוכה. דווקא הטלת הספק והקושיות היא היא הליבון וההטמעה העמוקה ביותר של כל תורה שהיא, ובפרט תורה גדולה ושלמה כתורת הראי"ה. תורת הראי"ה מספיק איתנה ויציבה כדי לעמוד בפני הקושיות והתמיהות שלנו.

כדי להמחיש את הדברים אביא ציטוט מתוך המבוא מאיר העיניים של הספר, שנכתב על ידי הרב אלי אדלר: "כל שליחותו הרוחנית של הרב זצ"ל הייתה בניין תורת הגאולה… העובדה שאנו חיים בדור של תחייה משליכה על כל תחומי החיים… דבר ה' מתגלה בכל דור לפי תכונתו". אם דבר ה' מתגלה בכל דור לפי תכונתו, האם לא נכון לשאול כיצד בדור שלנו, השונה מדורו של הרב קוק מכל בחינה שהיא, מתגלה דבר ה'? האם הוא מתגלה בצורה שונה מהצורה שבה התגלה לדור החלוצים שאותו פגש הרב קוק? האם לא נכון לברר עד כמה הדברים שהיו מתאימים לדור התחייה של הרב קוק מתאימים גם חמישה דורות מאוחר יותר?

נושאי כלים מתעמתים

דוגמאות נוספות עולות גם במהלך הספר עצמו. כך למשל כותב הרב קוק בהקדמה כי ישנם חמישה דברים שעליהם ראוי לסדר עיוניו. חמישה נושאים שראוי לתת עליהם את הדעת ולהתייחס אליהם בתוך ספר המוסר האישי שהראי"ה ממליץ לכל אחד לכתוב ולנסח לעצמו.

חמשת הדברים הם אמיתת גדר האמונה, אמיתת הבורא, אמיתת התורה שבכתב, אמיתת התורה שבעל פה, ו… אמיתת חכמת הקבלה. ארבעת הנושאים הראשונים הם נושאים ידועים ומרכזיים בנושא האמונה. הנושא החמישי לעומת זאת – חכמת הקבלה – הינו חידוש גדול. העמדת חכמת הקבלה כעמוד אמונה מרכזי לצד התורה שבכתב והתורה שבעל פה היא מפתיעה ביותר. כשנתקלים באמירה מפתיעה מעין זו מותר ואף חובה לשאול ולהקשות עליה בצורה אמיתית וכנה.

שיהיה ברור, המהלך של הרב לונדין הוא מהלך הכרחי המנגיש את ספריו הנחוצים של הראי"ה לדור המיוחד שלנו. זוהי הקומה הראשונה, החשובה וההכרחית. אבל אסור שנסתפק רק בקומה הראשונה. אסור שנסתפק רק בהבנה ובקבלה של הדברים כקבלת תורה מסיני. עד שלא יקומו לרב קוק נושאי כלים שידונו, יקשו ויתעמתו עם דבריו לא תהיה תורת הרב תורה שלמה.

הרב עמיחי גורדין הוא ר"מ בישיבת ההסדר הר עציון וראש תכנית צורים להכשרת מחנכים

  פורסם במוסף ,'שבת' מקור ראשון, י"ב תשרי תשע"ו, 25.9.2015